אחד הדברים שמרגש כל אמן - זה למצוא ארגז שהתחבא בחלק האחורי של החיים שלו ולמצוא בו טקסטים ישנים שנכתבו לפני שנים רבות - בימים לפני שכל דבר היה מגובה במחשב
וכך קרה שמצאתי שירים שכתבתי לפני המון המון שנים ויכולתי להציץ על מחשבותיי ולהשוות את תפיסת המציאות שלי היום לתפיסת המציאות שלי בעבר
זה כאלו מצאתי ראי של הנפש שלי והבטתי בו אבל לא ראיתי תמונה של נפשי היום אלא לפני
!עשרים שנה
אני מאד השתניתי בשנים מאז נכתבו השירים הללו - אבל מצאתי שהשירים הללו עדיין מדברים אליי. אולי בצורה שונה - אבל הם הזכירו לי דברים ששכחתי וטוב שאני הישן הדפיס אותם כדי -
שאני היום אקרא ואזכר
שאני היום אקרא ואזכר
התלבטתי אם לשתף את הבלוג שלי בשירים הללו שנכתבו לפני כל כך הרבה שנים. היה קצת מביך לראות באיזה תמימות כתבתי על אהבה ועל כל מה שהעסיק אותי אז
בסופו של דבר החלטתי שאמן חייב לעמוד מאחורי מילותיו והחלטתי לפרסם את מה שכתבתי
שלום לתמימות
.שלום למי שהייתי לפני עשרים שנה
בסופו של דבר החלטתי שאמן חייב לעמוד מאחורי מילותיו והחלטתי לפרסם את מה שכתבתי
שלום לתמימות
.שלום למי שהייתי לפני עשרים שנה
תהנו
דן
הליטוף יותר חזק מהמכה
,כולם יודעים
,שהליטוף הרך והעדין
יותר חזק מהמכה
,אז למה
למה
ברגע משבר
אתם בוחרים
?באפשרות השניה
כולם יודעים
שהיד המלטפת
משיגה תמיד יותר
מהיד הקפוצה
אז למה
למה
אתם מעדיפים
להרביץ
?ולא להעניק קצת אהבה
הליטוף יותר חזק מהמכה
כי המכה
היא רק מכה
אות של שנאה אלימה
בעוד הליטוף
איננו סתם ליטוף
הליטוף טומן בתוכו
עולם ומלואו
!הוא טומן בתוכו אהבה
אל תנפצי לי את האשליות
היי ילדה
למה את כל כך מתאמצת
לשבור לי את האשליה
תני לי לפנטז
לני לי להאמין שאני רואה את האמת
הזו שכל כך יפה ומקסימה
תני לי לראות את הנשגב
את המבריק את המדהים
את לא מוכרחה לשבור את מה שאני רואה
תני לי לחשוב שיש לי ביד יהלום
ולא חרא של פילים
תני לי לראות למה את מסירה
למה את מוכרחה
את לא מבינה
שאותך אני אוה
כי כשאני מביט בך אני רואה
קצת את אלוהים
תני לי להביט
ולראות את מה שאני רוצה
אני אוהב אשליות
אז תני לי לראות
תני לי לראות
ואל תשברי לי את האשליות
סליחה
סליחה, התבלבלתי
לא ממש הבנתי
איזה טעות עשיתי
אני כן אוהב אותך
סליחה, אהובה
האם את מקשיבה
האם את עדיין מוכנה
?להחזיר לי אהבה
אני יודע שטעיתי
אני יודע שטעיתי
אני יודע
ואני מנסה להגיד לך
סליחה
לא הבנתי בזמן
כמה אין לי זמן
לאהוב אותך מספיק
תקשיבי
אהובה
אני יודע שלא מגיע
הזעם שלך לא מרגיע
אבל בבקשה תתני לי עוד
הזדמנות
שניה
סליחה - התבלבלתי
לא ממש הבנתי
כמה אני צריך
אותך בתוך חיי
אני רוצה אותך המון
כל השאר אינו חשוב
טעיתי
אך גם את
לא היית טלית שכולה תכלת
גם את עשית דברים
שגרמו לי למחשבות
אינני מאשים
אינני מתחשבן
אני רק מציין
שנינו טעינו
סביר להניח שאני יותר
אבל אני רוצה חזרה
נורא
עכשיו
בבקשה
תודה
חומר למחשבה
אישה אהובה
(סליחה ( גרסה 2 לליאת
פגעתי בך ילדה,
אני עכשיו מבין זאת
פגעתי בך סתם כך
כי פחדתי לאהוב
פגעתי בך ילדה
כי אני הוא החלש כן
פגעתי בך ילדה
כי לרגע שכחתי לאהוב
פגעתי בך ילדה
אינני יכול להחזיר את העבר
לא
ואני יודע
שאחרי שבך פגעתי
כבר לא תוכלי אותי עוד לאהוב
פגעתי, כי פחדתי
שאותי את עומדת לעזוב
פגעתי
כי אני טיפש
פגעתי
כי אני כל כך פגיע
אני מצטער
שפתחתי לך את הפצעים
שאת מתאמצת כל כך הרבה שנים לאחות
פתחתי לך את הסכר
של נהר הרגשות שאת מנסה להחזיק מאחור
עכשיו הכל נפרץ
ובאשמתי מבול הרגשות שלך אותך מטביע
בבקשה אל תשנאי את עצמך שוב
בבקשה אל תתני לעצמך שוב לחזור להאמין
בכל מה שאת חושבת על עצמך
למרות כל מה שאמרתי
עכשיו
תזכרי מה שאמרתי לך פעם
כשרק הכרנו
זו הייתה האמת
לא מה שאמרתי עכשיו במבול הרגשות השליליות שלי.
תמיד אמשך אלייך
תמיד אעריך את מחשבותייך
תמיד ארצה לדבר אתך עוד ועוד
אני אוהב אותך
גם כשאני שר לך המנון לשנאה
אז רגע לפני ששוב לא נדבר עוד
רגע לפני שתהפכי אותי לזר בחייך
רצתי שתדעי
כמה את מדהימה
ולמרות שעכשיו את מעמידה פנים
שאת שונאת אותי
ולמרות שאת לא מסוגלת להביט עליי
בלי להתחיל לבכות בזעם
תדעי שאני אוהב אותך תמיד
גם כשאת מרסקת לי את הנפש מבפנים
אני לא שולט בזה
וגם את לא שולטת
אך שנינו אוהבים
ולכן כל כך מצליחים להכאיב
אז בואי נפסיק להלחם
וננסה שוב לאהוב
כמו בהתחלה
כשהכל היה כל כך קסום ומדהים ונפלא
רגע לפני המלחמה הבאה
אמא את יודעת שבלחמה הבאה
גם אני אלחם
אמא - את יודעת שהילדים שהיו אתך בכיתה
היום כבר אלופים
היום כבר מפקדים על הצבא שלך
היום הם כבר אלו שיקבעו אם אני
אחיה או אמות במלחמה הבאה
אמא - את יודעת שאני מת מפחד
מהמלחמה הבאה
אני לא מאמין יותר בצבא
אף צבא
של אף מדינה
של אף ממשלה
של אף עם
של אף חברת נשק שממנת
את הצבא
אמא - אני לא מאמין יותר לדור שלך
החברים שלך לכיתה
כבר שכחו על מה הם נלחמים
והם שכחו שבמלחמה לא מתים חיילים
מתים ילדים של אלו שהיו אתם פעם באותה כיתה
אמא
ואולי בכלל הילדים שהיו אתך בכיתה
כבר גדלו ונהפכו למבוגרים שלא מעניין אותם יותר כלום
הם לא למדו כלום
ילדים מפגרים
רדופים בשנאה
פראנויה
רגשי נחיתות
ובעיקר
ובעיקר
ובעיקר
רדופי שנאה
אני מת מפחד מהמלחמה
ומהמחשבה
שאם אמות
בשדה הקרב
זה יהיה לחינם
לא אגן על כלום
לא אלחם על שום דבר בעל משמעות
בחיי הקצרים הספקתי כל כך מעט
ובמותי בשדה הקרב לא אתרום מאום גם
אמא - זה כבר לא עניין של ערכים
זה עניין של סטטיסטיקה
כי במלחמה החדשה
יש סיכוי טוב שאפגע
או אמות
ובשבילי הכל יגמר
אמא את מבינה על מה אני מדבר
אמא
את כבר לא ילדה
את אמא
אז תקומי
תתקשרי לחברים שלך מהכיתה
ותגידי להם
חייבים לעצור לפני שהטרוף ישתלט על כל הגדולים
כי חלק מלהיות ילד גדול
זה לזכור את המלחמה הישנה שחוויתם על בשרכם
וחייבים לעשות הכל שהילדים שלכם לא ידעו עוד מלחמה
אתם מבינים דור המבוגרים
תעשו משהו
תעצרו את המלחמה החדשה
תעצרו אותה
לפני שהיא מתחילה
תזכרו אותי
תזכרו אותי בתור מה שהייתי
ולא בתור זה שהייתם רוצים לזכור
תזכרו אותי בתור אחד שהיה בן אדם
אחד שידע לצחוק
ולכעוס ולצעוק
אך גם ידע לבכות ולכאוב
וגם כמובן לאהוב
תזכרו אותי בתור אחד שידע לשיר ולרקוד
למרות שלא רבים ידעו זאת
כי התביישתי להראות מה רגליי ידעו לעשות בציבור
תזכרו אותי
כאחד שהיה לו המון חברים
למרות שכולכם יודעים
שבחיים יש מעט מאד חברים אמיתיים
תזכרו אותי כשתשבו בבית הקפה
ובחוף הים
כי אהבתי את החיים
ואל תבכו עליי
כי גם אני שנאתי לבכות על אלו שאינם
תזכרו אותי
כחבר שלם
ולכן תזכרו רק את הימים שצחקנו יחד
ולא את כל מה שלא סגרנו
תדעו שמבחינתי אין משמעות לסוף של דברים
שום דבר לא נגמר כמו שהיינו רוצים
חוץ מסרטים כמובן
לכן תשכחו את הסוף גם שלי
תשכחו אם רבנו בסוף או לא
תשכחו אם לא הצלחנו לראות עין בעיין לגבי מה שעדיין נשאר לנו להלבין בינינו
תזכרו את האמצע של מערכת היחסים שלנו
לאחר שעברנו את מכשולי התחלת מערכת היחסים
כשהיה נראה שנהיה חברים לנצח
והיה לנו את כל הזמן שבעולם
והיה לנו כל כך הרבה דברים לדבר עליהם
וללמד וללמוד אחד מהשני
תזכרו כמה חשבתי שאתם מיוחדים וכמה חשבתם שאני מיוחד
תזכרו שהייתי שם בשביל כולכם
אהבתי אתכם בלי גבול
למרות שלא תמיד הייתי טוב לבטא זאת במילים
והכי חשוב
תזכרו בי
הרבה
כי אני רוצה להמשיך לבלות אתכם גם כשאינני
ואני רוצה לדעת שכשתחשבו עליי
אף פעם לא תבכו
אלא תמיד תצחקו
ותזכרו שאני ממשיך אתכם לעתיד
הפעם כמלאך שישמור עלייכם לנצח
כי אני חייב לכם
חבריי שאהבו אותי כמעט כמו שאהבתי אתכם.
זעם
אני לא מצליחלא מצליח להבין
איך אתם מצליחים להשלים עם הכל
ולא משתגעים מזעם
וקמים לשנות את העולם
תזעמו
ותעצרו
ותראו
שאתם יכולים לשנות
אז למה אתם מחפשים את השלווה
תזעמו
אינכם מבינים
בלי הזעם
אתם תתבגרו
ופני שתבינו
מהר מאד תזדקנו
כי מה שמפריד צעירים מזקנים
זה שצעירים לא רק מאמינים שאפשר לשנות את העולם
אלא שיש להם גם את האנרגיה לקום ולעשות מעשה
הבעיה שהיום כל כך הרבה צעירים
חושבים שהם זקנים
ונגמר להם הכוח לשנות את העולם
עוד לפני שהם ניסו
חבל.
תמצאו את מעיין הנעורים
ותקומו
לא רק לשנות את העולם
אלא לוודא שאתם לא מתחילים לקבור את עצמכם באדמה
לפני שהייתה לכם הזדמנות לחיות עליה
הבדידות שלי
אני יושב בבית קפה,
בעיר זרה
על פני חולפים
זוגות מחובקים
ומצחקקים
כמו ילדים
אני יושב בבית קפה
בעיר זרה
ללושואל את עצמי
אם גם זה יקרה פעם לי
אני יושב בבית קפה
בעיר זרה
מנסה להזכר
אם זה גם פעם קרה לי
ונדמה שעברו כבר אלפיים שנה
אני יושב בבית קפה
בעיר זרה
ורוצה כבר לחזור
למרכז הזירה
לזוגות שהולכים ברחוב
גאים באהבה שלהם
ולא להיות אחד
שיושב בצד
ומביט
ואיש לא מבחין בו
כי הוא שקוף
וחסר אהבה
ללא אהבה
ללא אהבה
אנשים נהיים שקופים
זאת עובדה
זה מתחיל באבוד החיוך
וממשיך
באבוד השמחה
אחר כך מתחילים לאבד את הרוך
ולאט לאט קופצת עלייך העייפות הנוראה
והעייפות הזו, מתחילה להוריד לך את המחסומים
ואתה לא מבחים איך נעלמים להם דברים אחרים
הבטחון הולך ומתחסל חיש מהר
ויחד אתו מתחילה להשתלט עלייך המרמור הנורא
ושום דבר כבר לא טוב
או נכון
או יפה והקול שלך מתחיל ללכת לאבוד בהמון
וכל מה שתאמר - יישמע כמו קולם של האחרים
נטולי האהבה
ולפתע אתה מתעורר בוקר אחד
ומביט בראי
ומגלה
שזהו
זה קרה
אתה אדם שרואה
אך כבר לא רואים אותך.
איך יוצאים מהמבוך
איך יוצאים מהמבוךאני מרגיש שנאה
וזעם ומרמור
ורק יושב
וכמו ילד קטן מחכה
ומצפה
אך איש לא בא
לתת לי יד
ולהראות לי היכן היציאה
אני יושב וכועס על עצמי
שעשיתי לכאורה
את כל הצעדים הלא נכונים
כדי ללכת לאבוד
במבוך הזה
שנדמה
ניתן רק להכנס אליו
אבל לא לצאת חזרה
גבר בודד
יושב במבוך של חייו
וחושב
ולא מבין
מדוע הגיע לכאן
ומנסה למצוא נחמה
חייבים לחזור לזירה
אין ברירה
למרות המכות
למכרות הכאב
למרות החבלות
חייבים לחזור לזירה
יש שתי ברירות
האחת
לתת ליריב לתת עוד מכה אחת מכאיבה
לעוף לרצפה
ולהכנע
והאפשרות השניה,
לחזור לזירה
ולהתחיל להחזיר מכה כנגד מכה
וגם אם אפסיד
לפחות אדע
שלא וויתרתי
נלחמתי
עד המכה האחרונה
תמיד קמתי על רגליי וחזרתי לזירה
כי אין לי מושג איך תגמר המערכה
אבל אני יודע
שאני שם להלחם עד הסוף
עד שיוציאו אותי משם על אלונקה
אחרת אמשיך להלחם
ולעולם לא אכנע
לא משנה אם זה מאבק ביריב שרוצה להפיל אותי על הרצפה
אישה שאני אוהב ועדיין לא גילתה אותי
או אישה שהייתה שלי ועכשיו רוצה לעזוב
אני אלחם
אלחם על כבודי
אלחם על מקומי
אלחם על זכותי
והכי חשוב
אלחם בשביל שיאהבו אותי
ואלו שכבר אוהבים אותי
שישארו
ולא יילכו
כי בשאיפה ידעו
שהפעם אני לא עוזב את הזירה
נכנסתי בשביל להשאר
נכנסתי בשביל להלחם
נכנסתי כי אני לא מתכוון יותר לעזוב על רגליי את הזירה.
גם אני רוצה להיותר מאושר
גם אני רוצה להיות מצליח
גם אני רוצה להיות זמר
גם אני רוצה שתאהבי אותי
גם אני רוצה את תשומת לבך
גם אני רוצה להיות כמוהם
שלה שזוכים בגופך.
גם אני רוצה להיות אחר
גם אני רוצה שכבר יפסיקו הצרחות בראשי
שמצוות עליי שלעולם לא אשתנה
ושתמיד אשאר אני
גם אני רוצה להאמין שאפשר אחרת
שאני כבר לא אצטרך להמשיך להיות אני
גם אני רוצה להיות זמר
שכל היום שר
על האתמול והמחר
גם אני רוצה שכבר יהיה לילה
ואוכל כבר לישון לצדך
גם אני רוצה להמשיך לחלום
שיום אחד
הכל ישתנה
והבוקר יפציע והכל יהיה נפלא
ונצחק ונאהב יחד
ואת תלחשי באוזני מילות אהבה
אז
תעלם סוף סוף המועקה
והידיעה שאני רוצה
את מה שאיננו בר השג
בוקר טוב
בוקר טוב ילדה אהובה
מדוע את כועסת
בוקר טוב ילדה אהובה
אני צריך עכשיו אהבה
בוקר טוב ילדה
בוקר טוב אהבה
אז מה אם אינך אוהבת את הבוקר
הבוקר אוהב אותך
אז מה אם אינך אוהבת לקום
כולם רוצים לקום לצדך
בוקר טוב עולם מקסים
בוקר טוב ילדה אהובה
תפסיקי כבר לכאוס
העולם לא כל כך נורא
מה את צריכה, הו ילדה
כדי שיחזור החיוך הנפלא
לעטר כך את שינייך
האם את צריכה ליטוף תמים
האם את צריכה חיבוק חמים
אולי עוד נשיקה קטנה
אולי בדיחה לא מצחיקה
לא
אז מה את צריכה
מדוע הבוקר צריך להיות זירת מלחמה
מדוע הבוקר זרוע צעקות וגם ריבים
לי זה ממש ממש לא מתאים
האם את צריכה ליטוף חמים
האם את צריכה חיבוק חמים
אולי עוד נשיקה קטנה
אולי
תעזרי לי להבין
מדוע הבוקר כה זועם מהמרומים
אני רוצה שוב לחייך
לחייך בזרועותייך
אז מה את אומרת
בואי נתנשק
בואי נתחיל את הבוקר הזה
עם אהבה
בואי נחייך שוב לעולם
בואי נצעק הפעם כן
כן זהו עולם נפלא
כן,
שלום ליום
כן
שלום לך
כן
בוקר טוב עולם
תמיד ארצה אותך
תמיד ארצה אותך
גם כשאומר ההפך
גם כשאשיר לך בזעם
שיר המנון לשנאה
אז רגע לפני ששוב לא נדר עוד
רציתי שתדעי
כמה את מדהימה
בעיניי
ולמרות שאותי את כבר שונאת
המון
ובצדק
זה מגיע לי
כי סתם עשיתי לך בלאגן.
ואני מצטער
כן אני כל כך מצטער
אך מתוך זעם הדמעות
וים הגלים הסוערים
תדעי שהכל נוצר
בגלל אהבה
שנאה לא בנתה מאום מלבד צבאות
זה הליטוף הנשיקה והחיבוק ששינו את העולם.
אני לא שולט בזה
וגם את לא שולטת
אך שנינו אוהבים ולכן כל כך מצליחים להכאיב
אז בואי נפסיק להלחם ונכריז על אהבה
דגי האהבה
דגי האהבה
רוצים להגיע אל החוף שלך
דגי האהבה רוצים לשחות את תוך הרשת שפרשת
כי שם הם מרגישים בטוח למרות הסכנה
דגי האהבה רוצים לשחות אלייך -
כי הם מרגישים שאת אחד הדברים הכי בטוחים
בתוך ים גדול, לא נודע, שחור ומסוכן.
בתוך הרשת שלך לא יתפסו אותך הכרישים
או דגים גדולים וטפשטים אחרים
דגי האהבה מחפשים מקום רגוע ביום
ולא יודעים שבחורף קר מדי לדגים ולאהבה
עדיף לחזור בקייץ לאותה חצי מעברה
או למצוא מקום אחר
בו מכבדים ילדים שוחים ולא יורדים עליהם בצורה כל כך חזקה..
No comments:
Post a Comment